פסק-דין בתיק ת"א 61721-03

לפני תביעה כספית על סך 916,061 ש"ח, בעילות חוזיות ונזיקיות שהגישה מדינת ישראל (להלן: " המדינה") נגד הנתבעת, חברה העוסקת במתן שירותי אבטחה (להלן: " חברת האבטחה"), אשר התקשרה עם המדינה בהסכם למתן שירותי אבטחה בעקבות מכרז שזכתה בו, בגין נזק שנגרם לה, לטענתה, בגין גניבת ציוד רפואי ממחלקת גסטרו שבבניין מרפאת החוץ הנמצא במרכז הרפואי ע"ש ברזילי באשקלון (להלן: " בית החולים").

א. עיקר העובדות הצריכות לעניין

המדינה, הבעלים והמחזיקה של בית החולים פרסמה ביום 27.11.00 מכרז המתייחס למתן שירותי אבטחה ביחידות משרד הבריאות בבית החולים (נספח א' למוצג נ/8) (להלן: " המכרז"). חברת האבטחה הגישה הצעה למכרז וזכתה בו. בעקבות זאת נחתם בין הצדדים, ביום 12.8.01, "חוזה האבטחה" (נספח ב' למוצג נ/8) (להלן: " החוזה" או " חוזה האבטחה") שבמסגרתו התחייבה חברת האבטחה לספק לבית החולים שירותי אבטחה. 

ביום 20.10.01 הגיע צוות רפואי לבניין מרפאות החוץ של בית החולים, שבו נמצא הציוד הרפואי שנגנב. הצוות עזב את הבניין בסביבות השעה 18:30. בשעה 22:30 לערך הגיע למחלקת הגסטרו, הנמצאת בקומה השלישית בבניין מרפאות החוץ, צוות רפואי כונן. הצוות הרפואי הכונן גילה כי דלתות הכניסה נפרצו ומהמחלקה נגנב ציוד רפואי יקר ערך המשמש לבדיקות גסטרו.

ב. עיקר טענות הצדדים

המדינה טוענת כי חברת האבטחה התרשלה בביצוע תפקידה להעניק לבית החולים שירותי אבטחה. כמו כן טוענת המדינה כי חברת האבטחה אחראית מכוח חוק השומרים, התשנ"ז-1967 (להלן: " חוק השומרים") לרכוש שנגנב. לבסוף, טוענת המדינה כי חברת האבטחה הפרה חובות המוטלות עליה על פי החוזה שנכרת בין הצדדים.

בגין כל אלה עותרת המדינה לחייב את חברת האבטחה בפיצוי בגין הציוד שנגנב.

אציין כי בנוסף, טענה המדינה בכתב התביעה, כי חברת האבטחה הפרה חובות חקוקות מכוח חוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974, אך משזנחה טענה זו בסיכומיה, מתייתר הדיון בשאלה זו. 

חברת האבטחה טוענת כי המכרז, שבמסגרתו נחתם ההסכם, התייחס למתן שירותי אבטחה ובידוק בטחוני ביחידות שונות של משרד הבריאות, ולא לשמירה על רכוש משרד הבריאות ביחידותיו השונות. לטענתה, היא לא התחייבה לשמור על הציוד בבית החולים, ומשכך אין לייחס לה "אחריות שומר", כמשמעו בחוק השומרים, לגניבת הציוד בבית החולים.

הצדדים הגיעו להסכמה באשר לגובה הנזק, כך שזה יעמוד על סך של 461,029 ש"ח על בסיס חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט בצירוף מחצית משיעור המע"מ. לפיכך לא מצאתי לנכון להתייחס לעדותו של המומחה מטעם חברת האבטחה, מר שני גינדי (עה/1), שכל עדותו מתייחסת להטבה שקיבלה המדינה מעצם רכישת מכשירים חדשים לעומת אלו שנגנבו ולבלאי המכשירים שנגבו, שיש לקחת בחשבון בחישוב גובה הנזק.   

ג. המחלוקות העיקריות

המחלוקת הראשונה הנה בשאלת תחולתו של חוק השומרים המטילה על "שומר" את האחריות לנזקו או לאבדנו של נכס עליו שמר.

לצורך בירור מחלוקת זו יש לבדוק אם חוזה האבטחה שנכרת בין הצדדים כולל שמירה על רכוש או לאו. במילים אחרות, האם חברת האבטחה, לצד שמירה על חיי אדם ומניעת אלימות, הייתה מחויבת גם לשמור על רכוש בית החולים מפני גניבות.

בנוסף לכך, יש לבדוק אם משימת סיור הלחצנים שהוטלה על אחראי המשמרת מלמדת על חובתה של חברת האבטחה לשמור על רכוש בית החולים והאם השינויים שנעשו במערך האבטחה של בית החולים מלמדים על כוונת הצדדים, מלכתחילה, כי חברת האבטחה תשמור על רכוש בית החולים.

אם התשובה לשאלה זו חיובית, יהיה צורך לבדוק אם חלה על חברת האבטחה החובה להשיב למדינה את שווי הציוד שנגנב.

אם התשובה לשאלה זו שלילית, תיבחן השאלה אם חברת האבטחה התרשלה בביצוע תפקידה ליתן שירותי אבטחה.

לבסוף תיבחן השאלה אם חברת האבטחה הפרה את הוראות חוזה האבטחה, הפרה המקימה את אחריות חברת האבטחה לגניבת הציוד.

ד. דיון והכרעה

ד.1. אחריות על-פי חוק השומרים